כאשר אדם נפטר, נכסיו (רכוש, נדל"ן, כספים, זכויות מכל מין וסוג שהוא) עוברים ליורשיו. כלל נכסי הנפטר מכונים "עיזבון" של אותו אדם.

לכל אדם בישראל יש חירות מוחלטת לקבוע מי יהיו יורשיו (את זהות היורשים), למי להעביר את רכושו לאחר פטירתו ואיזה רכוש להעביר למי מיורשיו. זאת, משום שבישראל יש חופש הורשה מוחלט, להבדיל ממדינ ות אחרות, כגון צרפת, שם יש איסור לנשל ילדים מעיזבון, אלא במקרים חריגים ביותר ואף קיימת מנה מסוימת מהעיזבון המוגנת בדין הצרפתי עבור כל ילד של המוריש, מנה שלא ניתן לסטות ממנה, אפילו לא בצוואה.

בישראל, דיני הירושה הם דינים ליברליים. אדם יכול לקבוע מה ייעשה בכלל רכושו לאחר פטירתו באמצעות עריכת צוואה. בצוואתו של אדם הוא יכול לקבוע מי יירש את רכושו, איזה רכוש יוותר למי מיורשיו ובאילו תנאים.

דיני הירושה

אם אדם לא השאיר אחריו צוואה, יחולו דיני הירושה, אשר נגזרים מחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). היורשים על פי דין, הם בני המשפחה של הנפטר, על פי מידת הקרבה המשפחתית.

מעגלי הקרבה וסדר חלוקת העיזבון מוגדרים בחוק הירושה (מכונים "פרנטלות").

במקרה שהמנוח השאיר אחריו בת זוג וילדים, העיזבון יחולק שווה בשווה – מחצית מהעיזבון לבת הזוג והמחצית השנייה תתחלק בין הילדים.

אם המוריש הותיר אחריו ילדים, יתר קרובי המשפחה של המוריש לא זכאים לחלק מעיזבונו. דהיינו, לא ממשיכים לבדוק את מעגלי הקרבה האחרים המוגדרים בחוק הירושה.

עריכת צוואה

במקרה שאדם השאיר אחריו צוואה, יש למלא אחר הוראות הצוואה, אשר תגברנה על חלוקת העיזבון, בהתאם למעגלי הקרה הקבועים בחוק הירושה.

צוואה היא מסמך בו אדם קובע מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו.

חוק הירושה קובע ארבע דרכים בהן ניתן לערוך צוואה:

1. צוואה בעדים – צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, אשר המצווה קבע כי הם העדים לצוואתו. אין חובה בנוכחות עורך דין או בחתימתו. די בחתימת שני העדים (יכול ורצוי שיהיה ביניהם עורך דין עורך הצוואה).

2. צוואה בכתב יד – צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה. ניתן לערוך צוואה בכתב יד, ללא עדים או עורך דין, אך חשוב לדעת כי יהיה קל יותר לערער על צוואה כזו ו/או לתקוף את תוקפה.

3. צוואה בפני רשות – צוואה המוגשת לגורם רשמי או נעשית באמצעותו. הגורם יכול להיות שופט, חבר בית דין דתי, רשם של בית משפט, הרשם לענייני ירושה או נוטריון. צוואה נוטריונית, שנערכה על ידי ו/או בפני נוטריון, היא צוואה שבית המשפט נותן לה משקל רב וקשה יותר לערער על צוואה כזו ו/או לתקוף את תוקפה.

4. צוואה בעל פה – צוואת "שכיב מרע". צוואה זו נועדה למקרים בהם אדם אינו יכול לערוך צוואה באחת מהדרכים שצוינו לעיל בשל מצבו הפיזי ו/או הבריאותי (לדוגמא, אדם גוסס שנמצא על ערש דווי).

צוואה הדדית וחשיבות עריכתה בכדי להבטיח את בן הזוג הנותר בחיים ואת ילדי בני הזוג ו/או ילדים מנישואין קודמים של מי מבני הזוג

הדין בישראל מאפשר לבני זוג, החיים יחדיו, לערוך צוואות הדדיות כדי שבן הזוג הנותר בחיים, יוכל להמשיך לחיות בכבוד וללא מחסור, לאחר פטירת בן הזוג הראשון ביניהם. בצוואות הדדיות, קובעים שני בני הזוג, באופן הדדי, מה יקרה ברכוש הנפטר הראשון מביניהם לאחר פטירתו. בדרך כלל, בן הזוג הנותר בחיים, יירש את כלל רכושו של בן הזוג הנפטר ורק לאחר פטירת האחרון מביניהם, יירשו ילדיהם את כלל הרכוש שיוותר, לאחר פטירת בן הזוג השני, לפי ההוראות שיקבעו בני הזוג בצוואותיהם ההדדיות.

חשוב להבהיר כי בן הזוג הנותר בחיים יוכל לעשות בכלל הרכוש שירש כבשלו ואף לחסלו לחלוטין, באופן שאינו מותיר כלל רכוש לילדיו שיירשו אחריו, אלא אם בני הזוג מחליטים לקבוע בצוואותיהם מנגנונים ו/או הגבלות שיחולו על בן הזוג הנותר בחיים, באופן שימנע ממנו להתרוקן מכלל הרכוש, לשם הבטחת הותרת רכוש לילדיהם, לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם. יש לציין כי הטלת הגבלות מעין אלו על בן הזוג הנותר בחיים, עשוי להקשות עליו ולהגבילו במימוש נכסים ו/או זכויות בעתיד, במידה ויידרש לכך, כגון, צורך בכספים לשם מעבר לבית אבות ו/או לשם ניתוח פרטי מציל חיים וכו'.

ניתן גם לקבוע בצוואה הדדית כי הילדים יירשו את רכושו של בן הזוג הנפטר, כבר בשלב הראשון, מיד לאחר פטירת הראשון מבני הזוג ולצד זאת, לקבוע כי תינתן לבן הזוג הנותר בחיים, זכות למגורים ו/או לשימוש בלעדי ו/או זכות להנאה בלעדית, לרבות פירות שכירות, בנכס ו/או נכסים, עד לסוף ימי חייו, זכות שניתן לעגן בהערת אזהרה שתירשם על זכות הבעלות של הילדים שיירשו, לטובת בן הזוג הנותר בחיים.

כאשר מדובר בבני זוג המצויים בזוגיות שהינה פרק ב' בחייהם, מומלץ לערוך צוואות הדדיות, על מנת להגן על בן הזוג הנותר בחיים מפני ילדיו של בן הזוג הנפטר מנישואיו הראשונים ו/או בכדי להסדיר את חלוקת הרכוש בין הילדים המשותפים מהזוגיות פרק ב', ככל שקיימים לבין ילדים מנישואין ראשונים של מי מבני הזוג.

היתרון בעריכת צוואות הדדיות הוא שאם אחד מבני הזוג מבקש לשנות את צוואתו לאחר עריכתה, הוא חייב להודיע על כך לבן הזוג השני ואז גם הצוואה של בן הזוג השני תתבטל וכל אחד מהם יהא רשאי לערוך צוואה חדשה ולקבוע בה הוראות כאוות נפשו.

אם בן הזוג הנותר בחיים יבקש לשנות/לבטל את הצוואה ההדדית, לאחר שבן זוגו נפטר ולאחר שנהנה מזכויותיו על פי צוואת בן זוגו הנפטר, הוא יוכל לשנות/לבטל את צוואתו ההדדית, רק בתנאי ולאחר שהשיב לעיזבון את כלל הזכויות שקיבל מכוח צוואת בן זוגו הנפטר, כלומר, בן הזוג הנותר בחיים לא יוכל ליהנות, באופן חד צדדי, מהזכויות אותן ירש מכוח צוואת בן זוגו שנפטר ולאחר מכן, טרם פטירתו, לשנות/לבטל מהוראות הצוואה ההדדית שערך טרם פטירת בן זוגו.

מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי שינסח עבורכם צוואה ברורה, המשקפת את רצונותיכם באופן בהיר ומפורט ואשר תבהיר את שייעשה ברכושכם לאחר פטירתכם ותגן על זכויות בן זוגכם מחד ועל זכויות ילדיכם, מאידך. עריכת צוואה המנוסחת באופן מקצועי וברור, תימנע ו/או תצמצם סכסוכים ו/או קרבות משפטיים, בפני הערכאות השיפוטיות, בין בני משפחה ו/או קרוביכם.

הפקדת צוואה

אדם שערך צוואה בכתב יד או בפני עדים או בפני רשות (לרבות נוטריון) רשאי ואף מומלץ שיפקיד את צוואתו אצל הרשם לענייני ירושה. הדבר יכול לסייע בשמירת הצוואה ולמנוע אובדנה.

רק המצווה בעצמו (אף לא מיופה כוחו) זכאי להפקיד את צוואתו אצל הרשם לענייני ירושה.

התנגדות לצוואה או לצו ירושה

לאחר פרסום בעיתונות וברשומות של בקשה לצו קיום צוואה/צו ירושה, ניתן להגיש התנגדות כדי למנוע את מתן הצו.

ישנן מספר עילות להתנגדות לצוואה – עילות צורניות, המצביעות על בעיות ופגמים באופן עריכת הצוואה ועילות מהותיות, המצביעות על בעיות ופגמים בתוכן הצוואה ובנסיבות הקשורות לעריכתה, לדוגמא, התנגדות לצוואה בשל עריכת צוואה תחת לחץ, איום, כפייה והטעיה, קרי, טענה להשפעה בלתי הוגנת על עושה הצוואה, או התנגדות לצוואה בשל מצבו הקוגנטיבי של המוריש, קרי, העדר כושר שיפוטי של המצווה לערוך מסמך משפטי, של המצווה בעת עריכת הצוואה.