אב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 18, או מועד סיום הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר.

בתקופת השירות הצבאי/שירות לאומי, מחויב האב ב –  1/3 מסכום המזונות בו חויב.

במקרים מסוימים ניתן להאריך את תקופת החיוב של באב בתשלום מזונות ילדיו, כשהילד מחליט לדחות את מועד גיוסו לצה"ל ולהמשיך ללמוד ואולם, כל מקרה ייבחן לגופו.

הדין החל

בישראל הדין החל על מזונות קטין הוא הדין האישי. לפיכך, על הורה יהודי יחול הדין העברי.

הורה בישראל, שהינו יהודי, חייב על פי חוק לשאת במזונות ילדיו, קרי, לדאוג לצרכיהם.

במקרים בהם הדין האישי לא חל על ההורה או כאשר הדין האישי לא מחייב אותו במזונות ילדיו, החוק שיחול הוא חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959.

החובה לשאת במזונות ילדים קיימת בין אם מדובר בילדים להורים שנפרדו/התגרשו ובין אם מדובר בילדים להורים שהיו ידועים בציבור ונפרדו.

הסמכות לדון ולהכריע במזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן הסכימו שני ההורים ליתן את הסמכות לדון ולהכריע במזונות ילדים לבית הדין הרבני.

מזונות ילדים

על פי עקרונות המשפט העברי, עד גיל 6 של קטין, חלה על האב חובה אבסולוטית לשאת במלוא  מזונות ילדיו, בהתאם לצורכי הילד וללא תלות בכושרו הכלכלי של האב.

בנוסף לחובת המזונות, חלה על האב החובה להשתתף בהוצאות הבית בו מתגורר הילד ובלשון משפטית "דמי מדור", בדרך של השתתפות בדמי שכירות או בהחזרי המשכנתא, ככל שרובצת משכנתא על הבית בו מתגורר הילד ולעיתים גם השתתפות בהוצאות "אחזקת המדור", קרי הוצאות אחזקת הבית (חשמל, ארנונה, מים וכו').

גובה השתתפות האב בהוצאות מדור הינה –  1/3 מהוצאות המדור, במקרה של ילד אחד, 40% מהוצאות המדור, במקרה של שני ילדים ו – 50% מהוצאות המדור, במקרה של שלושה ילדים ומעלה. בית המשפט יקבע את תקרת דמי השכירות שממנה ייגזר שיעור השתתפות האב בהוצאות המדור.

בין הגילאים 6 עד 15 של קטין, האב יישא לבדו בצרכיו ההכרחיים של ילדו, אולם האם תידרש להשתתף בתשלום צרכי הילדים, שהם מעבר לצרכיהם ההכרחיים, בהתאם ליכולתה הכלכלית, אותה יש לבחון.

מגיל 15 ועד גיל 18 של קטין, החיוב במזונות הילד הינו מ"דין צדקה" ושני ההורים חבים במזונותיו, בהתאם לכושר הכלכלי של כל אחד מההורים ורמת החיים של הקטין.

בנוסף, יישאו ההורים בהוצאות החינוך (ובכלל זה, בית ספר, צהרונים, קייטנות, חוגים, שיעורים פרטיים וכו') ובהוצאות הבריאות של הקטין, שאינן מכוסות ע"י קופת החולים, בדרך כלל, שווה בשווה, או בחלוקה שונה ביניהם, בהתאם לאמידות הכלכלית של כל אחד מהם.

ככל שרמת החיים לה הורגל הקטין גבוהה יותר וככל שיכולתו הכלכלית של האב איתנה יותר, כך יהיה סכום המזונות בו יחויב האב גבוה יותר.

אופן חישוב מזונות ילדים

חישוב דמי מזונות נעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו. עם זאת, חשוב לציין שבין אם בית המשפט או בית הדין דנים בנושא ובין אם הצדדים דנים בכך ביניהם, במטרה להגיע להסכם גירושין שיסדיר, בין היתר, את סוגיית מזונות הילדים, בשני המקרים קיימים מספר פרמטרים שיש ליטול בחשבון בחישוב וקביעת גובה המזונות של הילדים: גיל הילדים, צרכי הילדים – מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה (מעבר להכרחיים), כמפורט לעיל, הכנסות ההורים ואמידותם הכלכלית – יש לבחון מהי הכנסת ההורים, מכלל המקורות העומדים לרשותם ואת אמידותם הכלכלית, לרבות רכוש בבעלותם, בארץ ובחו"ל. יש לבחון, בין היתר, מהי ההכנסה הפנויה הנשארת בידי ההורה המשלם את המזונות לצורך מחייתו. בהקשר זה נבחן גם את פוטנציאל ההשתכרות ומיצויו ולא רק המצב הכלכלי הנוכחי. הסדרי המשמורת – בשנים האחרונות ובעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, במסגרת בע"מ 919/15, חלה מהפכה של ממש בסוגיית המזונות בישראל וניתן לראות השפעה משמעותית שיש להסדרי המשמורת וזמני השהות של הורים עם קטין, שמלאו לו 6 שנים, על חישוב מזונותיו וגובה החיוב בהם.

הן במקרים של משמורת משותפת של ההורים על הקטין והן במקרה בו המשמורת נתונה לאחד ההורים, כשלהורים זמני שהות עם הקטין, תבחן הערכאה השיפוטית הדנה את מספר ימי השהות של הקטין, עם כל אחד מהוריו וכן את רמת ההשתכרות של כל אחד מההורים והכנסותיהם מכל המקורות העומדים לרשותם. על בסיס נתונים אלו, תיקבע הערכאה השיפוטית את שיעור החיוב במזונות הקטין.

במקרים בהם, הכנסות ההורים שוות או דומות והקטין חולק את זמני השהות עם הוריו, שווה בשווה, בין במשמורת משותפת ובין כשאחד ההורים משמורן, יכול שבית המשפט יבטל כליל את חובת המזונות החלה על האב ויקבע כי כל הורה יישא במזונות הקטין ובהוצאות מדורו ואחזקת מדורו, בימים בהם הקטין שוהה אצלו.

עם השנים חל כרסום בחזקת הגיל הרך, לפיה אם ההורים אינם מגיעים להסכמה בעניין המשמורת של ילדיהם הקטינים, תורה הערכאה השיפוטית על מסירת ילדים, מתחת לגיל 6 שנים, לחזקת האם (אלא אם המדובר באם מתעללת או שזונחת ילדיה). כיום, לא בהכרח קטין שטרם מלאו לו 6 שנים יהיה במשמורת האם ובהחלט ייתכנו מצבים שבהם ייקבע הסדר של משמורת משותפת של קטין שטרם מלאו לו 6 שנים וזה יחלוק את חייו, במסגרת שני בתים, בבית אביו ובבית אימו.

שינוי/ביטול חיוב במזונות ילדים

לעתים, בעקבות שינוי נסיבות מהותי, למשל, קריסה כלכלית של האב, שאינה מאפשרת לו להמשיך לשלם את סכום המזונות בו חויב ולהתקיים בכבוד, או צמיחה משמעותית בהכנסות האב, או ירידה ביכולותיה הכלכליות של האם, או הרחבת/צמצום זמני השהות של הילדים עם האב, או שינוי בצרכי הקטינים ועוד סיבות המצדיקות זאת, ניתן לפנות שוב לבית המשפט שקבע את החיוב במזונות ולבקש לבחון מחדש את סכום המזונות שנפסק.

חובה להוכיח שיש בשינוי הנסיבות הקיצוני, בכדי להשפיע על יכולתם הכלכלית של ההורים או על חיי הילדים וצרכיהם וכי השינוי משנה משמעותית את רמת הצרכים של הילדים, באופן המצדיק הגדלת או הפחתת סכום המזונות שנפסק.

בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו וישנה את סכום המזונות שנקבע, רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי, המצדיק זאת, לאחר בדיקה מעמיקה של הנסיבות החדשות שנוצרו ובלבד שאין המדובר ב"שינוי" שניתן היה לצפותו עת נקבע החיוב במזונות.

מזונות אישה

על פי ההלכה היהודית, כל עוד בני זוג נשואים זה לזו, אישה זכאית למזונותיה מבעלה, מכוח חובת הבעל לזון את אשתו ולספק את כל צרכיה משך כל חיי הנישואין.

אם מדובר בבני זוג יהודים, גובה המזונות ייקבע על פי הדין העברי, בין אם הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם הדיון יתקיים בבית הדין הרבני.

בעל יכול שיהיה פטור מתשלום מזונות אשתו אם הוכח שהאישה היא זו שחיבלה בקשר הזוגי או בגדה בבעלה ועל פי המושג ההלכתי "אישה מורדת". טענות אלו הינן בעלות משקל רב יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לציין, כי מצבה הכלכלי של האישה משפיע על מזונותיה. לרוב, אישה עובדת לא תהיה זכאית למזונות, אלא אם סכום השתכרותה נמוך מאוד ולא מספיק לצרכיה, כפי שהורגלה להם. בכל מקרה, הכנסות האישה, ככל שקיימות, מכל מקור שהוא ורכוש בבעלותה, אם קיים, יילקחו בחשבון בעת קביעת סכום המזונות לו זכאית האישה.

עת נקלעו בני הזוג למשבר/סכסוך ויחסיהם עלו על שרטון, במקרה בו האישה אינה עובדת ו/או הכנסותיה דלות והיא תלויה כלכלית בבעלה, קיימת דחיפות להגיש בקשה לפסיקת מזונות אישה, שכן לעיתים הבעל יחסום גישה של האישה לחשבונות משותפים בבנק ו/או כרטיסי אשראי, לדוגמא, בדרך של מתן הוראה לבנק להתנות כל פעולה בשתי חתימות והאישה תיוותר ללא מקורות הכנסה ו/או פרנסה ו/או מימון לצרכיה.

גובה המזונות ייקבע לפי רמת החיים לה הורגלו בני הזוג ולא לפי רמת ההשתכרות של הבעל. רמת החיים של בני הזוג, תיבחן, בין היתר, לפי הדירה בה התגוררו, אזור מגורים, רכבים בבעלותם, חופשות לחו"ל, הוצאות חודשיות, רכישת מותרות, השקעות/חסכונות/פיקדונות צבורים וכו'.

חובת הבעל לזון את אשתו חלה עד למועד מתן הגט או עד למתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני, המחייב את האישה לקבל את הגט מבעלה. על אף האמור, בני הזוג רשאים להגיע להסכמות ביניהם, לפיהן הבעל ימשיך לתמוך באישה כלכלית, גם לאחר מתן הגט.